מר וקצר כמו חיי, מר וקצר

במסגרת עיון בויקיפדיע, אותו גבוב של דפים המשכתב את עצמו לדעת, מצאתי כי הערך על ספר יעשיהו הוא "קצרמר".
הקישור הרלוונטי הבהיר כי הכוונה ל"בדל" (stub), ולמי שעדיין לא הבין מה דבר שמיטה להר סיני, או בוויקפדית, מה הקשר בין בדל לבין "קצרמר" להלן ההסבר:

מונח "קְצַרְמָר" הוא הלחם של שתי המילים: "קצר" ו"מאמר".

ובהשלכה, המונח עותיוט הוא הלחם של שתי המילים: עורך ואידיוט.
אותו עותיוט סבל, כפי הנראה מעותרגום, כלומר עודף תרגום, תופעה שהביאה אותו, במקום להשתמש ב"בדל" (שהוא תרגום מקובל, נפוץ, ידוע, שגור, דבור ותקני ל "stub") להמציא את הגלגל (או כפי שיש לכנותו צמירכב) ולייצר את המווילי (מונח אווילי) קצרמר, שלא רק שאין לו שום קשר לעברית, ולא רק שהוא בכלל לא מזכיר "מאמר קצר", בניגוד לצירופים אחרים, הוא גם נשמע גרוע, ועיין ערך הכותרת, שזו היתה האסוסיאציה הראשונית שלי.

ופה שורש הבעיה. לא די שבני התשחורת יורקים בפניה של האקדמיה ה"מנותקת" וה"מיושנת", ש"ממציאה" מילים "מכוערות", אלא לכשניתן, מייצרים זוועות לשוניות שבהשוואה אליהן כל חידושי האקדמיה השונים, לשירה ידמו.

ובבנין ישראל ננוחם, ואם כבר, אנשי תפוז הנכבדים, "שזר" ולא "שרשור".