יש הפתעות בחיים

הנה, למשל, בחור בשם Niv Calderon, שככל הנראה נמנה על כת מעריצי פעיסבאוק, צפה בריאיון עם מייסד החברה וראו זה פלא:

מעניין לראות איך צוקרברג, בעודו עונה על חלק מהשאלות בצורה מושכלת, מעניינת ושמגרה את המחשבה, מצליח לא לענות על חלק מהשאלות שסווישר שואלת אותו ובחלק מהפעמים הוא חוזר על המנטרה שלו, או של החברה, שוב ושוב ושוב, ואומר שכל מטרתה היא לגרום לאנשים לשתף את החיים שלהם ואת המידע שלהם עם האנשים הקרובים להם, כתשובה לשאלות שהתשובה אליהן בכלל לא קשורה לשיתופיות של מידע.

מדהים, לא?
ובניגוד למנהגי, הכוונה אינה לתחביר הלולייני אותו נוקט Niv, או לעובדה כי הבחור מנסה לשבור שיא גינס למשפטים ארוכים.
מדהים לראות כיצד, גם בעידננו המודע והציני, עדיין אנשים מופתעים שמנכ"ל חברה אמריקנית, עונה בקלישאות, חוזר על התוכן השיווקי של החברה, ובגדול מתייחס לריאיון כבמה לשטוח את המנטרות העסקיות שלו, ולא כמדיה בה הוא אמור "לעניין ולגרות את המחשבה". אלא אם המחשבה היא של בעל הון, והיא עוסקת בלהשקיע בחברה, שאת זה הוא מוכן בהחלט לגרות.

אבל, כל זה לא יעזור, כל עוד יש עדיין כאלה שרוצים להאמין.

אי אפשר לומר שאין לו חזון, אז כל הכבוד לו.

באמת כל הכבוד לו שהוא מצליח למכור למשקיעים את פעייסבאוק כ"פלטפורמת פיתוח ליישומים חברתיים", ואת הרצון שלו לעשות כסף כ"חזון".